החלטה בתיק ת"א 36131-11-10

בפניי בקשה לביטול פסק דין, שניתן כדין בהעדר הגנה ביום 25/1/11.

מבקש אינו חולק על קבלת כתב התביעה ולא על קבלת ידיעה אודות פסק הדין, ותולה את האיחור בהגשת הבקשה בהמתנה לקבל  סיוע משפטי, ואמונתו כי העניין מטופל ע"י הלשכה לאור העובדה שקיבל כבר סיוע משפטי לפני כן, ונדרש להמציא מסמכים נוספים, על מנת לקבל סיוע גם לצורך תיק זה.

הטעם, שניתן על ידי המבקש, לאי הגשת כתב הגנה הינו אי הבנה, שזהו טעם דחוק וקלוש.

לגוף התביעה טוען המבקש כי הינו דייר מוגן בנכס, ששילם דמי הסכמה ודמי השכירות המוגנת החודשיים שלו הינם כ-67 ש"ח לחודש.

התביעה הינה בגין חלקו של המבקש בעבודות בניה וחיזוק עקב צו סכנה שהוצא למבנה, שבוצעו בתחילת שנת 2009. הסכום הנתבע הינו 4,251 ש"ח, נכון ליום הגשת התביעה, 18/11/10, המתבסס לפי הבנתי על מכתב הדרישה מיום 22/7/09 בו נדרש המבקש לשלם את חלקו בעלויות בסך 3,041.39 ש"ח ( נספח י"ד לכתב התביעה). יצויין כי אין התאמה בין המסמכים השונים, שצירפה התובעת, לא לעניין עלות העבודות שנדרשו לצורך הסרת הסכנה במלואן, ולא לעניין חלקו של הנתבע. החשבוניות שהופקו לתובעת הינן אחת ע"ס 37,522.92 ש"ח מיום 5/5/09 ואחת ע"ס 7,289.75 ש"ח מיום 8/7/09 ( נספחים ט' ו-י"א לכתב התביעה). סכומים אלה מסתכמים לסך 44,812.67 ש"ח, המופיע בטופס תיאום עבודות תחת הכותרת: "גמר ביצוע ואישור חשבון סופי ותשלום" ( נספח ו' לכתב התביעה). באותו מסמך מיום 20/7/09 מופיע תאריך אישור סיום העבודה 30/4/09 והתשלומים, שנזכרו לעיל. באותו מסמך בסעיף 5 מפורטים גם הדיירים שהצו מתייחס אליהם וחלקו של כל אחד בתשלום, לפי מספר החדרים שבדירתו. המבקש מחזיק בדירה מס' 5 בת שלושה חדרים וחלקו נקבע על הסך 965.85 ש"ח (יצויין כי מדובר בבית בן שמונה דירות בגדלים שונים, ויש שותף בנכס שלו 50%).

לא ברור כיצד עלו סכומי החיובים עד למעל 50,000 ש"ח לכל הבניין, האם כל החיובים קשורים לצו הסכנה, ומהו חלקו המדוייק של המבקש בהוצאות.

בנוסף לא נסתרה טענת המבקש כי לא קיבל הודעה על חובת התשלום. לכתב התביעה צורף מכתב מיום 22/7/09, אך לא צורפה אסמכתא למשלוחו או לקבלתו ע"י המבקש. גם לא צורף מכתב התראה טרם הגשת תביעה לפינוי של מי שמחזיק בנכס למגוריו עם אשתו ושני ילדיו לפחות מאז שנת 1995 ( נספח ג' לכתב התביעה). צירוף המכתב לבדו אינו מוכיח את קבלתו.

הסיכום הינו כי אני קובעת כי המבקש הציג טעם מספיק לאיחור בהגשת הבקשה, טעם דחוק לאי הגשת כתב הגנה ונימוקי הגנה ראויים לבירור. פינוי אדם מדירה בה הוא מחזיק כדייר מוגן במשך שנים לא יוכל להיעשות על סמך מחטף, בגין אי תשלום של סכום של כ-3,000 ש"ח, אשר טרם הוכחה זכותה של המשיבה לדרוש אותו מהמבקש, וזאת על סמך מסמכים שלה עצמה.

גישת בית המשפט בשנים האחרונות הוקלה בעניין ביטול פסק דין, וזאת כאשר טרם נדון העניין לגופו בערכאה הראשונה "אכן, ביטול פסק דין בהעדר הגנה, גם אם ניתן אותו פסק דין כדין, על פניו מותיר טעם שלא מוצה, מה שאולי ראוי היה שיתמצה בגלל טעם פרוצדורלי. בתי משפט מעדיפים לעסוק במהות, ככל הניתן, ולפצות בהוצאות ובערובה על אי נוחות שנגרמה. כך, מן הסתם, גם בענייננו. השאיפה הבסיסית היא, כי "יישמע הצד האחר" (ראו גם ש' לוין, " תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד", ס' 77 בעמ' 66)" ( רע"א 1119/05 גולדסיל נ' ביליה, תקדין-עליון 2005(1) 2253).

על כן אני מחליטה לבטל את פסק הדין מיום 25/1/12 בתנאי תשלום הסכום, שאינו שנוי במחלוקת.

בנסיבותיו האישיות והכלכליות של המבקש ולאור נימוקי ההגנה, אני מחייבת אותו לשלם למשיבה את הסך 1,000 ש"ח על חשבון השתתפות בשיפוצים, תוך 30 יום.

המבקש יגיש לי קבלה על התשלום, כתנאי לביטול פסק הדין.

הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד ייקבעו בפסק הדין הסופי ולפי תוצאותיו.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים ותעלה את התיק לעיוני לא יאוחר מיום 10/10/12.

ניתנה היום, כ' אב תשע"ב, 08 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: